שרירן ברחם – תסמינים

בחלק מהמקרים השרירן אינו גורם לתסמינים כלל. כאשר תסמינים כן מופיעים, הופעתם תלויה במיקום השרירנים ובגודלם, והם כוללים בעיקר:

• כאבים באגן
• דימומים מוגברים
• תחושת לחץ
• הפרעות למערכת העיכול ולמערכת השתן
• בעיות פוריות

שרירן ברחם בהריון

נשים עם מיומה ברחם בזמן הריון יחוו לרוב הריון מוצלח ללא כל סיבוכים. שרירנים מתגלים לעיתים קרובות דווקא במהלך מעקב הריון שגרתי, ומנוטרים לאורך ההיריון באמצעות בדיקות אולטרסאונד סדירות שעוזרות לעקוב אחר הצמיחה והמיקום שלהם.

עם זאת, במקרים מסוימים שרירן בהריון עלול להוות אתגר ולהוביל לכאבים ואי נוחות, לצירים מוקדמים, לבעיות במיקום השליה, למצג עכוז ולצורך בניתוח קיסרי. כאשר השרירנים גדולים במיוחד או ממוקמים בצורה שעלולה להגביר את הסיכון לסיבוכים, ייתכן שהאישה ההריונית תופנה למומחה להריון בסיכון גבוה. בדרך כלל, לאחר הלידה השרירנים יכולים להתכווץ.

טיפול בשרירנים ברחם

הטיפול בשרירנים נחלק לשלושה מסלולים עיקריים: שמרני, תרופתי וניתוחי. הבחירה ביניהם נקבעת לפי מצב המטופלת ורצונה, וכן לפי מיקום המיומה וגודלה. מרפאת שרירנים נועדה בין השאר להחליט על אופן הטיפול.

1. טיפול שמרני – מעקב בלבד. מתאים לנשים עם מיומות שאינן גורמות להן כל בעיה ואינן משפיעות על אורח חייהן.
2. טיפול תרופתי – מתאים לנשים המעוניינות לשמר את הרחם או להימנע מהתערבות ניתוחית, ושאינן מתכננות היריון בזמן הקרוב. הטיפול המקובל ביותר כיום הוא החדרת התקן תוך רחמי מסוג מירנה (Mirena), המפריש פרוגסטרון. ההתקן נועד במקור למניעת היריון, אך נמצא כי הוא מפחית דימומים ובמידה מסוימת מקטין את גודל השרירן. טיפולים תרופתיים אחרים, הפועלים באמצעות דיכוי הורמונלי, מקובלים פחות בשל תופעות לוואי קשות. החיסרון הבולט של המסלול התרופתי הוא שעם הפסקת הטיפול השרירן חוזר בדרך כלל לגודלו המקורי, ולעיתים אף גדל מעבר לו.
3. טיפול ניתוחי – נועד להקטין את המיומה או להוציא אותה. המיקום הוא שקובע את שיטת הניתוח, כפי שמפורט בהמשך.

איזה ניתוח מתאים לאיזה שרירן?

מיומות הממוקמות בחלקו הפנימי של חלל הרחם ניתן להוציא בניתוח הנקרא היסטרוסקופיה. שרירן שנמצא בחלקו האמצעי או החיצוני של הרחם מוצא בלפרוסקופיה. הניתוחים הלפרוסקופיים כרוכים בפחות כאבים ובפחות סיבוכים ניתוחיים, וההחלמה מהם קצרה יותר בהשוואה לניתוח פתוח, ולכן הם השיטה המועדפת.

עם זאת, כאשר השרירן גדול במיוחד, נמצא במקום חריג או כאשר יש ריבוי שרירנים, אין מנוס מפתיחת בטן. אצל נשים שאינן מעוניינות בשימור הרחם, כמו במקרים שבהם מופיע שרירן ברחם בגיל המעבר, הניתוח המומלץ הוא כריתת רחם, שברוב המקרים ניתן לבצע גם אותה בגישה לפרוסקופית.

אפשרויות טיפול נוספות: HIFUS ואמבוליזציה

לצד המסלולים המקובלים קיימות שתי אפשרויות נוספות: גלי אולטרסאונד בעלי תדר גבוה (High frequency ultrasound – HIFUS) ואמבוליזציה של עורקי הרחם.

1. HIFUS – משדרים גלי אולטרסאונד ממוקדים דרך דופן הבטן, תחת הנחיה של MRI, אל השרירן. הגלים גורמים להתחממות השרירן ובעקבות זאת להצטמקותו.
2. אמבוליזציה – פעולה שבה, תחת הנחיית רנטגן, מוזרקים חלקיקים לתוך עורקי הרחם וגורמים לחסימה באספקת הדם. כך נוצר נמק בשרירן והוא מתכווץ.

שתי השיטות מקטינות את גודל השרירן ועשויות להביא להיעלמות התסמינים שהוא חולל, אך הן אינן מביאות להיעלמות מוחלטת שלו, ויש מקרים שבהם הוא גדל בחזרה כעבור זמן.

ייעוץ וניתוחים גינקולוגיים זעיר פולשניים

ההחלטה על אופן הטיפול צריכה להיעשות בעצת רופא מומחה לשרירנים. ד"ר קאופמן הינו מנתח בכיר בבית חולים 'אסותא' בחיפה ובמחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי כרמל, וכן אחראי תחום כירורגיה גניקולוגית זעיר פולשנית ומנהל המרכז הרב תחומי לטיפול באנדומטריוזיס בכרמל.

זאת ועוד, ד"ר יובל קאופמן מתמחה בניתוחים אנדוסקופים מורכבים כולל לפרוסקופיות, היסטרוסקופיות וכן ניתוחים לפרוסקופים. יתרה מכך, הוא מייסד ומנהל את "המרכז הרב-תחומי לטיפול באנדומטריוזיס" במרכז הרפואי כרמל, מרכז זה הינו ייחודי בכל אזור הצפון ומהבודדים בארץ לטיפול בנשים הסובלות מהמחלה.

לשאלות ובירור נוסף צרו קשר במספר 073-3869130.